גל תמרי

הצצה לספר: לאחר שהיא נרגעה מהבכי חסר השליטה, נשכבנו במיטה וניסיתי לנחם אותה. התחייבתי לה שהתור שלנו עוד יגיע, ואנו נעבור את התקופה הקשה הזו, וכשניזכר בה נצחק עליה יחד. אמרתי לה שהיא לא מקולקלת. היא מושלמת כמו שהיא. שהיא יפה וחזקה, עוצמתית ויכולה לעשות הכל, ואם היא לא הייתה כזו, אז אלוהים היה מעביר את השיעור הקשה הזה למישהו אחר.